מאת ענת אלקיים, מאלפת ומטפלת בהתנהגות כלבים.
הבאתם גור קטן ומתוק הביתה, אתם יוצאים אתו לטיול בחוץ והחמוד הזה שבסך הכול בן חודשיים, שלושה ואולי אפילו ארבעה חודשים, חושש מהעולם סביבו ומתחבא מאחוריכם או מבקש לחזור הביתה.
אולי כאשר מגיעים אליכם אורחים הוא בורח מהם? מתחבא מתחת לשולחן?
בין אם זו קבלת האורחים של הגור שלכם או שכך הוא מגיב לאנשים שעוברים מולו ברחוב, הוא ככל הנראה מוצא את הסיטואציה הזו מלחיצה ואולי אף מאיימת ולכן מרגיש צורך להתרחק.
לא פעם אני נתקלת בעצות כגון: "אם הכלב שלך חושש ממשהו את צריכה ללמד אותו שהוא צריך לסמוך עליך ולהתמודד עם מה שמפחיד אותו כי את תדאגי שלא יקרה לו כלום.
או אם הכלב שלך מפחד מאנשים אז צריך לתת לכמה שיותר אנשים להתקרב אליו שילטפו אותו, שיתנו לו חטיפים… שיתרגל….
במילים אחרות, הוא חייב להתמודד עם הסיטואציה כי רק כך הוא יתגבר על הפחד שלו.
הזמן עבר והגור המתוק שלכם גדל ועכשיו אתם מוצאים את עצמכם עם כלב בוגר שלא אוהב אנשים, נובח, משתולל ומתפרץ עליהם בכל הזדמנות ואולי יש מצב שהוא אפילו כבר נשך, ואתם לא מבינים איך הגעתם לכאן ומה יכולתם לעשות כדי למנוע את המצב הזה?
הרבה בעלי גורים מגיעים למצב הזה וחשוב לי לספר לכם על הכלב שלי, סקאי, ואיך הגעתי גם אני למצב שהוא חשש מאנשים ועד לשלב שהוא התחיל לתקוף אותם.
איזו התרגשות זו הייתה ביום בו סקאי הגיע אלינו. גוש פרווה קטן, לבן ומתוק, ממש אושר גדול. התכנית הייתה ברורה. אנחנו נעשה הכול לפי הספר. הוא יהיה הכלב המושלם.
מהר מאוד התברר לנו שסקאי חושש מאנשים ונצטרך לעבוד איתו על זה באופן יומיומי.
בכל פעם שהגיע אורח לבית הוא ברח אל מתחת לשולחן/למיטה/לכל מקום שרק התאפשר לו כדי להתחבא מהזר המפחיד הזה גם אם זה היה בסך הכל האחיין שבא להכיר אותו. הוא ממש פחד מכולם.
גם בטיולים, כשמישהו היה מתקרב אלינו הוא היה בורח ומתחבא מאחורינו ולא מאפשר לאף אחד ללטף אותו מלבדנו. הרגשנו אבודים וחרדים לעתיד שלו.
שלל העצות בנוגע לחשיפה לאנשים לא איחרו לבוא מאנשי מקצוע שונים שהתיימרו להבין בטיפול בגורים חששניים והיום, בראיה לאחור, הן היו עצות לא טובות שגרמו להרבה נזק:
"קחו אותו לאזור בית הספר בסוף יום הלימודים כשילדים יוצאים".
"תנו לילדים ללטף אותו שיראה שלא קורה כלום".
"תנו לאנשים לתת לו חטיף שיקשר אותם למשהו טוב".
"קחו אותו לקניון הומה שיתרגל להמולה".
"שיתמודד… זה יעבור לו…".
סקאי לא התרגל ועם הזמן, בגיל מאוד מוקדם, התחיל להרחיק אנשים התפרצויות וקפיצות במקום להתחבא מהם. . הוא התחיל לנקוט עמדה יותר אקטיבית בגירוש הגורם המפחיד. כשגם זה לא עזר הוא עבר לנביחות, שגם לא נשמעו מהצד השני והתגובות שלו המשיכו והסלימו עד כדי ניסיונות נשיכה.
איזה אסון…
הסיבות לתוקפנות שלסקאי ברורות בראיה לאחור.
סקאי הבין מהר מאוד שלהתחבא לא עוזר לו והזרים המפחידים ממשיכים להתקרב, ממשיכים ללטף אותו וממשיכים לתת לו חטיפים ולהתנהג בצורה שהוא לא רצה. אמנם הוא רצה לקבל את החטיפים אבל לא אהב שהם מגיעים מיד זרה שגם רוצה לגעת בו.
חוסר האמון בבני אדם זרים הלך וגדל.
במילים אחרות, סקאי הראה לי, שאם את לא תעזרי לי כשמפחיד וקשה לי אני אעשה את זה בעצמי כי לא הותרת לי ברירה.
ואני? – לא ידעתי להקשיב ולראות, לא הבנתי את סימני המצוקה הרבים שהוא הציג לי וכל הבקשות שלו לעזרה, ומהר מאוד הוא הפך לכלב שעושה הכול כדי להרחיק כל מי שהתקרב לכיוון שלו ויהי מה (בטיולים ובבית ובחצר!).
ברגע שהוא הפך לכלב שנובח ומתפרץ על אנשים הוא קיבל את מלוא תשומת הלב שלי, כי עכשיו נאלצתי להרחיק אותו מהם ולפנות לעזרה מקצועית (כך התאהבתי במקצוע האילוף והלכתי ללמוד טיפול התנהגותי לעומק), כי המצב הפך למסוכן.
היום, אחרי מספר שנים מאז שסקאי היה גור, אני יכולה לכתב לכם מה כן חשוב שתעשו ואיך מומלץ לנהוג עם גורים חששניים, כמטפלת בהתנהגות כלבים, כדי להימנע מהטעויות שאני עשיתי בעקבות עצות גרועות חסרות בסיס התנהגותי אמיתי.
ראשית, עליכם ללמוד שפת גוף כלבית ולהבין את מה שהכלב שלכם אומר לכם. הידיעה שהכלב שלכם מדבר אליכם כל הזמן ואתם צריכים להבין אותו כדי לעזור לו זה הדבר החשוב ביותר שיכול להיות (אני מצרפת איור שיעזור לכם בנושא).
חשוב לבחון לעיתים קרובות האם הוא מראה סימנים שהוא לחוץ? שקשה לו? ואם כן, עזרו לו לצאת מהסיטואציה המפחידה הזו ואם הסיטואציה חוזרת על עצמה מומלץ לפנות לאיש מקצוע.
הפחד לא יעבור לבד ללא עזרה מקצועית.
שנית, אם קשה לו להתמודד עם אנשים זרים, טיילו במקומות שקטים. טיולים אמורים להיות כיפיים ולא התמודדות אינסופית עם סיטואציות מלחיצות.
בנוסף, אל תאפשרו לזרים ללטף אותו. תהיו הקול שלו, אל תתביישו להגיד "לא לגעת".
מגע עבור כלבים הוא דבר אינטימי דבר הדורש קודם כל היכרות ובניית אמון. כמו אצלנו לא? – לכן, הקשיבו לגור ושימו לב מתי הוא מביע חיבה ועניין באדם חדש ורק לאחר מספר מפגשים איתו אפשר לבדוק אם הוא מוכן לקבל מגע.
אותם זרים לא צריכים לתת לו חטיפים. הוא אומנם ירצה את החטיף אבל יפחד מהיד שמגישה אותו ולכן יהיה במצב של בלבול שיכול להחמיר את התחושות שלו ובהתאם את התגובות שלו. מצד אחד בא לו על החטיף ומצד שני לא רוצה להתקרב, כי הוא יודע שיש סיכוי גבוה שגם ירצו לקעת בו בזמן שלוקח את החטיף.
מניסיוני הרע והטוב לאורך השנים עם סקאי וכמטפלת בבעיות התנהגות, חשוב לפנות לאיש מקצוע שיעזור לכם ולכלב להבין טוב יותר אחד את השני בשלב מוקדם ככל שניתן ואיך לנהוג במצבים שהגור חושש ומפחד מבלי להגיע למצב של סקאי.
מטפל התנהגותי טוב ידע להנחות אתכם לעשות שינוי רגשי אמתי אצל הגור מול הטריגרים שמלחיצים אותו. אל תחכו להחרפת התגובות של הכלב שלכם, עשו זאת כבר מסימני המצוקה הראשונים, כשהוא עוד ממש צעיר ונמצא בשלבי חשיפה ראשונים ולא צבר ניסיון רע עם זרים.
למרות שגם בשלב מאוחר יותר ניתן לעבוד על שינוי רגש, לא מומלץ לחכות להגיע למצב בו הכלב שלכם כבר מתפרץ, הרבה יותר קל, זול ואפקטיבי למנוע מראש מאשר לתקן.
אשמח לעזור לכם בכל בעיה שיש לכם עם הכלב.
ענת.
"כי תקשורת מתחילה בשפה משותפת".
בין השירותים אותם אני מציעה:
- אימון התנהגויות בסיסיות
- בניית תקשורת ושפה משותפת
- ליווי בתהליך אימוץ וקליטת כלב
- איבחון וטיפול רגשי והתנהגותי
- טיפול בכלבים ריאקטיביים וחרדתיים
אזורי העבודה שלי:
- בין נתניה לכפר סבא.
- כולל כל הישובים/מושבים בין נתניה לניצני עוז (נורדיה, כפר יונה, פרדסיה, תנובות וכו'…)
- ראש העין וחלק מישובי השומרון (אלפי מנשה, אורנית, צופים).
(האיור באדיבות ד"ר לילי צ'ין ז"ל).
